מפתחים בפריז, אירוע מפתיע הציב את הדינמיקה המתרקמת בין פוליטיקאים לתנועות מונחות זהות. ב-21 בינואר, שר הפנים הצרפתי שיבח בפומבי את אליס קורדייר, מנהיגת קבוצת הנשים השנויה במחלוקת נמסיס, במהלך אירוע של קבוצת חשיבה לביטחון. עם זאת, שיבוח זה עורר תמיהה, שכן רבים שאלו לגבי הבנתו של השר את מטרות הארגון שלה.
נמסיס, שהוקמה בשנת 2019 בעיצומן של מהומות #MeToo, פועלת בחריפות להתמודד עם בעיות הנוגעות לעבריינים זרים של אלימות מינית. הקבוצה זכתה למרמור בגלל פעולותיה הישירות והטריקים הפרובוקטיביים שלה, כמו ניסיון להפריע לנאום קמפיין של המועמדת השמרנית ולרי פקרס בסוף 2022, בה האשימה אותה ב"היותה 'איסלאמואורית-ימנית'."
למרות עמדתה המיליטנטית המובנת, קורדייר וקבוצתה נתבעו להסתבך בהצתת שנאה גזעית בשל הססמאות הפוגעניות שלהן לגבי הגירה ופשע. בעוד שהרגשות הולכים ומתרקמים, פוליטיקאים מקומיים כמו ראש העיר של ליל, מרטין אוברי, הביעו את חוסר הנחת שלהם מפעולות נמסיס, דבר שהוביל להגשת תלונות רשמיות.
בתהפוכות גורל פוליטיות, הדברים של ברונו רטליו הותירו חלק מהבריתות מהוססים לגבי המודעות שלו למורשת השנויה במחלוקת של נמסיס. יש הממהרים להניח כי דאגתו האמיתית ממוקדת במקום אחר, בעיקר בבעיות הקשורות לקרטל הסמים הנודע של מארסיי.
כשהמתח עולה בשני המגזרים הפוליטיים והחברתיים, הקשר בין נמסיס לבין הממשל הצרפתי ממשיך להתפתח, ומשאיר שאלות לגבי ההשלכות על השיח העתידי בנושא מגדר והגירה.
הצומת של פמיניזם ופוליטיקות זהות במודרנית צרפת
ההמלצה האחרונה של אליס קורדייר על ידי דמויות פוליטיות צרפתיות מדגישה מאבק חברתי עמוק יותר בצרפת, שבו סוגיות של זהות מגדר, הגירה ולאומיות מצטלבות. ככל שקבוצות כמו נמסיס מאתגרות את הנורמות המוסדות, הן פורמות את הרקמה של השיח הפמיניסטי המסורתי, ומעלות שאלות חשובות לגבי מי רשאי לדבר בשם מי בתוך תנועת הנשים.
בעוד שתנועות העוסקות באלימות מינית מהדהדות ברחבי העולם, האסטרטגיות האגרסיביות שבהן דוגלת נמסיס עלולות לגרום להשלכות שליליות. הטקטיקות הפרובוקטיביות של הקבוצה, כמו הפרעות ציבוריות ורטוריקה מקוטעת, מסכנות את האלienation של קהלים רחבים שעשויים לתמוך ביוזמות שוויון מגדרי. תרחיש זה מציג את המתחים בין אקטיביזם רדיקלי וקבלה בשבילים הרחבים.
מפרספקטיבה כלכלית, הפולריזציה הגוברת עלולה להקשות על התקדמות חקיקתית, ולסבך את יישום המדיניות שנועדה להגן על אוכלוסיות פגיעות—מרכיב חיוני עבור חברה שמחויבת לחוסן חברתי. כאשר פוליטיקאים מקומיים נאבקים עם ההשלכות של גישת נמסיס, המשמעות ארוכת הטווח עשויה להתבטא כהשפעה מצננת על קמפיינים פמיניסטיים בעתיד, מה שמוביל להערכה מחדש של טקטיקות בתוך התנועה.
יתר על כן, טביעת הרגל הסביבתית של אקטיביזם כזה, שמתבטאת לעיתים קרובות בהפגנות ציבוריות בעלות אנרגיה רבה, מזמינה בדיקה. האתגר מצוי באיזון בין קיימות סביבתית לצורך הדחוף לצדק חברתי. הנוף העתידי של האקטיביזם בצרפת יהיה תלוי ככל הנראה במציאת האיזון הזה, כאשר החברה מנווטת את הרשת המורכבת של זהויות ובריתות המגדירות את הפוליטיקה המודרנית.
מחלוקות פוליטיות חושפות דינמיקות חדשות של פמיניזם ופוליטיקות זהות בצרפת
הצומת של פמיניזם ותנועות מונחות זהות
האירועים האחרונים בפריז חשפו את הצומת המורכב של פמיניזם ופוליטיקות זהות, במיוחד דרך פעולות נמסיס, קבוצה פמיניסטית שהוקמה בעקבות תנועת #MeToo בשנת 2019. הקבוצה זכתה למוניטין בגלל טקטיקותיה המתנגדות והמיקוד שלה בעבריינים זרים של אלימות מינית, דבר שהוביל לדיון משמעותי סביב ההשלכות של המסר והשיטות שלהן.
אודות נמסיס
נמסיס, שהוקמה על ידי אליס קורדייר, מציגה את עצמה כתומכת אגרסיבית בזכויות נשים, במיוחד לאור הבעיות הגוברות של אלימות מינית שקשורות לאזרחים זרים. הארגון ידוע בפרופוגניות הכרזותיו, כולל ניסיונות להפריע לנאומים פוליטיים. לדוגמה, ההתנגדות שלהם למועמדת השמרנית ולרי פקרס ב-2022, שבה הם כינו אותה "איסלאמואורית-ימנית," מדגימה את עמדתם המאתגרת נגד דמויות שמאות הם רואים כסיבוכים באידיאולוגיות פטריארכליות או מזיקות.
מחלוקות והאשמות
למרות המטרות שלהם, נמסיס נתקלה במבקרות בטענה שהן מעוררות שנאה גזעית דרך רטוריקה מפלגתית הקשורה בפשע ובהגירה. פוליטיקאים מקומיים, כולל ראש העיר של ליל, מרטין אוברי, הביעו את חששיהם, דבר שהוביל להגשת תלונות רשמיות נגד הקבוצה. תופעה זו מדגימה את האיזון הדק שחייבות לשמור תנועות פמיניסטיות כאשר הן מתמודדות עם בעיות חברתיות רחבות מבלי להרחיק אוכלוסיות מסוימות.
ההשלכות הפוליטיות
הנוף הפוליטי בצרפת נראה כאילו מעורב יותר ויותר בפוליטיקות זהות, כפי שמודגם בהמלצה האחרונה של שר הפנים הצרפתי לאליס קורדייר באירוע של קבוצת חשיבה לביטחון. מחווה זו עוררה שאלות רבות סביב ההבנה של הממשלה את פעולות נמסיס השנויות במחלוקת ואת ההשלכות הרחבות יותר של השיח הקשור למגדר והגירה.
עם דברי פוליטיקאים כמו ברונו רטליו שמעוררים ספקות לגבי המודעות שלהם לטקטיקות נמסיס, המפקפקים מעלים סברות כי מניעים פוליטיים עשויים להאפיל על המסר הפמיניסטי—האפשרות לנצל עניינים הקשורים לקרטלים של סמים במארסיי, לדוגמה, עשויה להצביע על מיקוד שהיה רחוק מבעיות זכויות הנשים עצמו.
מבט לעתיד: השלכות על פמיניזם ושיח פוליטי
המתחים הגוברים בין קבוצות ס advocacy כמו נמסיס לבין הממשל הצרפתי מצביעים על רגע מכריע בפוליטיקה הצרפתית, שבו הצומת של סוגיות מגדר והגירה תשפיע יותר ויותר על השיח הציבורי. כאשר הם ממשיכים לאתגר את הנראטיבים הפוליטיים הקיימים, זה מעלה שאלות חשובות לגבי הכיוון העתידי של תנועות הנשים והמדיניות סביב ההגירה.
מסקנות עיקריות
– דינמיקות מתפתחות: הקשר בין תנועות פמיניסטיות לפוליטיקות זהות הופך לנושא בולט בצרפת.
– פעולות שנוייות במחלוקת: האקטיביזם של נמסיס מעלה שאלות לגבי האיזון בין קידום זכויות נשים להצית דיב Dividere بictionary ری.
– תגובות פוליטיות: המלצות רשמיות מהממשלה חושפות את המורכבות של בריתות פוליטיות ואת הפוטנציאל לחוסר התאמה עם מטרות פמיניסטיות.
כשחברה מתמודדת עם המתחים המתרקמים הללו, יש חשיבות רבה לעקוב כיצד הדינמיקות הללו משפיעות על השינויים החקיקתיים ועל העמדות הציבוריות לגבי מגדר והגירה בצרפת.
לפרטים נוספים על המורכבות של תנועות פמיניסטיות והשלכות פוליטיות שלהן, בקרו באתר The Guardian.
